החלטה בתיק רע"א 8949/04

           זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופטת ו' מרוז), במסגרתה הורה בית המשפט קמא, בין השאר, על הגשת דו"חות חוקרים בתום ראיות התביעה.

           המבקשת טוענת, כי לא היה מקום לחייבה להגיש דו"חות חקירה כחלק מראיותיה. חלף כך - טוענת המבקשת - היה על בית המשפט להורות על הגשת תצהירי חוקרים. לטענת המבקשת, דו"חות החקירה אינם קבילים כראיה לבית המשפט בהיותם דו"חות המועברים על-ידי משרד החקירות למזמין הדו"ח, ובמקרה זה - למבקשת. המבקשת מלינה בבקשתה על הקושי שבהחלטת בית המשפט החושפת את כותב הדו"ח, שאינו בהכרח חוקר שביצע את החקירה, לחקירה נגדית על האמור בדו"ח החקירה. המבקשת סבורה, כי בית המשפט טעה עת התייחס אל דו"ח החקירה כאל "תצהיר עדות ראשית". המבקשת טוענת כי היה על בית המשפט להורות על הגשת תצהירי חוקרים בתום ראיות התביעה כנהוג בהחלטות מעין אלו.

           המשיב, מצידו, הסכים לבקשת הערעור של המבקשת.

           ההחלטה להורות על גילוי מסמכים מסוימים, בתביעות פיצויים על נזקי גוף, כרוכה באיזון בין התכלית לחשוף את האמת ולהביא לייעול ההליך ובין הרצון שלא להסב נזק לצד שמנגד (ראו רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח, פ"ד נה(1)515, 526-525; רע"א 1217/94 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' המועצה לשווק פרי תק-על 94(2), 468).

           במקרה שלפנינו, נכונה המבקשת להגיש בפני בית המשפט תצהירי חוקרים חלף הגשת דו"חות החקירה והמשיב מסכים לכך.

           בנסיבות אלה מתקיימת הסכמה דיונית ובמובן זה נדונה הבקשה כאילו נתקבלה וניתן רשות ערעור על-פיה. הערעור, כאמור, מתקבל. אין צו להוצאות.

           ניתנה היום, י"ז בשבט התשס"ה (27.1.05).

                                                                                                ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: